"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יא, ב) למרות שלא היתה כוונה להחזיר את הכלים, מסביר החזקוני: "כדי שיהיו מצריים להוטים לרדוף אחריהם" - המצרים ייבחנו בזה אם הם באמת מסוגלים "לשחרר" את עם ישראל, גם לאחר יציאתם.